“נכון בהחלט, אני מוצאת כי בכל הפעמים בספרים, כאשר אתה צריך לומר משהו לקוראים, פשוט תשים את זה בה. יש רק שתי דמויות שאתה יכול להכניס את זה בנוחות לדיאלוג שלהן. אחת היא הרמיוני, והשנייה היא של דמבלדור. בשני המקרים אתה מקבל, כיוון שסביר שזה תקין אצלם, בעיקר כיוון שדמבלדור יודע הכול פחות או יותר, ושהרמיוני קראה את זה במקום כלשהו. היא שימושית.”