“תנועות רבות מכנות את עצמן תנועות מחאה, אך יש לראות בהן תנועות ריאקציונריות ואף פשיסטיות לחלוטין. תנועות כאלה אלימות ביותר כלפי המצוי וסופת ההתנגדות שלהן מפיצה לכל עבר חלקיקי זהויות כשברי עצמות. האנרגיה בתנועות כאלה מרחפת בקלות על פני פערים, דוהרת מעניין אחד למשנהו – חוצה זמן ריק הומוגני כגל המציף המון. דימויים, קולות ועמדות נקשרים בסחף הֲכָלָה עיוור ללא בחינה. דינמיקה אדירה נפרסת, אך בלי כל ממד חדש.”