“לקחתי את הדברים, ובגיל שבע עשרה, הגעתי למסקנה שלי: העיתוי היה מושלם לעזיבה. יכולתי להסתדר גם בלי הרשימה, אבל אם זה לא יהיה רע מדי, זה יהיה בעצם לטובתי. רציתי להסתלק מהעיר הקטנה, שבה לאבנים היו עיניים.”