“אני שומעת סביבי מכל עבר: 'זוהי תחרות שוביניסטית', 'טקס ארכאי', 'גימיק פרימיטיבי'. בכל הזדמנות אני ואחרות מצהירות כי בבחירת הזוכה מושם דגש על נתוני האישיות בנוסף למראה החיצוני. זה נכון, אבל בהחלט לא רלוונטי לטענה העיקרית של המתנגדים לטקס. אז זהו זה. נמאס לי להצטדק ולהתגונן. אני מודה – זהו טקס הצדעה ליופי. ואתם יודעים מה? תמיד בני אדם הצדיעו ליופי. והתופעה הזו, לא רק שהיא לא הולכת להיעלם, אלא היא מקבלת חיזוק בעידן הטלוויזיה. לא סתם תחרות היופי תקועה כמקל בגלגלי הפמיניזם ואין שום סימן לתזוזה כלשהי.”