“אני עשיתי נדר לא לעבוד ואני הייתי יושב וכותב... כמה הייתי אכזרי! האבא שלי היה לו הגיהנם בזה העולם, הוא היה עיוור בשתי עיניו ועני כזה ובשפלות כזה, ואני הייתי בבית כזה, ויש לי נסים, איך נשארתי בחיים בעניות כזה... אני מתביש לספר הכל, אבל האמת הוא ככה... אני עכשיו מצחק, אני בכיתי. ילד אחד, ילד קטן... הוא מת מרעב! הוא נעשה נפוח, הוא מת... ילד אחד בן שנה, שתיים. הילד הראשון שלי הוא היה גיבור. הוא נפטר מרעב. כמה בכיות הוא בכה: "לחם, לחם, לחם!" .”