“הילדה שבי תמיד תישאר עם חוסר. את אבא היינו רואים רק בסופי שבוע, וגם אז לא היה לנו שקט אמיתי – כל הזמן היו באים אלינו הביתה אנשים מסכנים עם בעיות, ואבא אף פעם לא התעלם מהם. כילדה, זה היה מעצבן אותי. כל השבוע חיכיתי לשבת, וכשהיא כבר הגיעה, הרגשתי שלוקחים לי את מעט האבא שיש לי.”