“אני מרגיש שיש בעולם שני זמנים, זמן קטן שנמצאים איתו כל הזמן, כל שנייה ודקה ושעה, זמן של המתנות, זמן שלא עובר, ויש את הזמן הגדול שמגיע בדריכות של פיל, בקפיצות ענקיות שאומרות: איך פתאום אני לא בַּ יְסודי, פתאום אני לא בתיכון, פתאום אני בצבא, ואני לא מוכן ולא תופס איך הזמן הקטן עובר מעלי, ודווקא הזמן הגדול, שלא דופק צעדים או שעות, בא ונוחת עלי (הנפשיים, 2010).”