“אין מנוס מלחזור לשאלה המונחת ביסוד כל תורה חברתית: מהי זכותם של המדינה, החברה או סוכניהן (המחוקק, המורה וכדומה) להתערב בחיי הפרט ובעיצוב דמותו המוסרית והערכית. ומי שמערער על חינוך שיש בו משום הדרכה, ראוי שישים לב לעובדה, שבכך הוא כופר בזכות קיומה של החברה מעניקת החינוך. שאלה אחרת היא מה צריך שייעשה בחינוך, והאם יש לחנך לערכים מסוימים ומהיכן ועד מתי. דומה שהתשובה צריכה להינתן במה שייקרא 'חינוך לאור ערכים' (להבדיל מ'חינוך לערכים').”