“בשנות ה־70' וה־80', היה מושג שנקרא 'הראש הקשה'. ביחידות הכי טובות שלנו התייחסו אל חייל חדש כאל אדם לא אמין שצריך להעניש אותו. בקשה של חייל ללכת לרופא התפרשה כניסיון להתחמק מהאימונים... אני התחלתי להוביל מהלכים בזרוע היבשה שאומרים שכל חייל הוא בעל אמינות, ויש לתת לו אחריות, לסמוך עליו ולהתייעץ איתו.”