“כשאדם חי, אתה קולט אותו דרך מה שהוא קורא 'הלבושים' שלו: דרך הדיבור שלו, דרך המעשה שלו, דרך הגוף. ברגע שהוא הולך לעולמו, אתה כבר חווה אותו כמי שהיה ואיננו, אולי גם לא יהיה; והמחשבה הזאת עצמה נותנת לו נוכחות הרבה יותר חזקה, הרבה יותר מרוכזת. היא כבר לא נוכחות שמסתננת ומועמת דרך הלבושים, אלא כאילו התמצית שלו.”