“אנשים לא מבינים שלהיות סופרת זה לחיות עם עור נקוב. עור עם נקבים. סבל של אנשים, בעיקר של ילדים, חודר אלי והופך להיות חלק ממני. מישהי סיפרה לי על בנה שעבר אירוע מוחי, ואני מרגישה כאילו זה קורה לי. אני חשה איבוד יכולת לבנות חומה ביני לבין הזולת.”