“נחמיה לא ביקש לעצמו שום טובות הנאה אישיות משלטונו. בראותו את מצב העם הוא שילם את הוצאותיו כמנהיג מכיסו הפרטי. נחמיה לא קידם איש מבני משפחתו לשום תפקיד. כולו היה למען המשימה, ללא שום שיור פרוטה לעצמו או למשפחתו. למנהיג פוליטי הוא צמח מכוח קשריו עם המלך; למנהיג מוסרי הוא צמח מכוח אישיותו ומהלכיו שלו.”