“כתב מחזות לא פשוטים, מורכבים, אך בעלי ברק לשוני ואפוריזמים ומשפטים מרהיבים... בלעדיו לא היה כמעט סיכוי למחזאי צעיר בשם חנוך לוין להיהפך למחזאי כה חשוב. מי שפתח את דלת התיאטראות הגדולים לניסיונות וחידושים היה אלוני.”