“כבר בשעות הצהריים של יום הכיפורים קלטנו, אני ומיכל, חברתי בימים ההם, את הסימנים הראשונים לכך שמשהו אינו כשורה. בדירתי הקטנה בקיבוץ הולדתי בגליל המערבי, בילינו מזה כשבוע זה בחברת זו, קשובים רק לעצמנו, לעוצמתנו הצעירה, אורגים יחד חלומות. בדממה הגדולה של יום הכיפורים שמענו לפתע קולות של מטוסי קרב חולפים מעלינו לכיוון רמת הגולן.”