“הוא אהב את זה, את המחשבות האלה. הוא רצה לבכות. דבריה של גרושתו עוד צילצלו באוזניו ('אתה חושב רק על עצמך'), ולנוכח כל השפע הזה שהוא הולך להעתיר על בתו של ידידו, נתקף בפרץ גואה של אהבה עצמית. אחרי זמן רב שהוא מטמטם את עצמו בשיפוצי בתים ובהשכרת דירות, וכן בדאגה ערטילאית לגורל היקום – הנה חש שרוחו טובה עליו, והוא כמעט מאושר.”