“כשם שאשת חיל העליונה מתנהגת במידת החסד עם כל הבריות, כך ישראל המלומדים ממנה הם גומלי חסדים כמותה, ואינם אכזריים כאומות העולם שמוציאין כל היום הוצאות הרבה בכל מיני הבלים שבעולם והנאות הגופניות, ורואים את העניים שלהם בלי מחיה ובלי כסות, ומניחים אותם בעירום ובחוסר כל מבלי שיתעוררו לתת להם שום סיוע של ממשות, כי אם פרוטה או כיכר לחם יבש, שאינם לא לעזר ולא להועיל. אבל ישראל, המלומדים מאשת חיל העליונה, הם גומלי חסדים בין בגופם בין בממונם, ואינם עוזבים את העניים שלהם אל האיבוד הגמור ח"ו.”