“התיאטרון חייב להיות תמיד מעבדה לבחינת מרכיביה השונים של המציאות – לא המציאות המיידית הנשקפת אלינו מהחצר האחורית או מבעד למסכי הטלוויזיה. התיאטרון חייב לבחון את המציאות שמתחת למציאות המיידית הזאת. את המציאות הנסתרת, זו שאינה ששה לגלות את עצמה למתבונן בה, את המציאות הפנימית הקשה, המאיימת, הבלתי נשלטת, המזינה את פעולותיהם של בני האדם.”