“כאשר כיוון הטעות של החוקר אינו ניתן לחיזוי מדובר בטעות מקרית, ואילו כשאפשר לחזות את כיוון הטעות שלו – זוהי הטיה. ההבחנה בין תצפית טהורה לבין פירושה איננה חדה בהכרח; כמעט בכל תצפית יש מרכיב של פירוש, אך יש תצפיות שמרכיב זה מצומצם בהן ואילו באחרות הוא גדול יותר.”