“תפיסות האושר הקיימות בחברה המודרנית מבוססות על הבנת האושר כצירוף של הנאה ומשמעות. במקורות תלמודיים רבים צירוף זה נקשר ללימוד תורה ולקיום מצוות... [במקורות מועטים] הוא נקשר לזוגיות, למעורבות חברתית, לרווחה חומרית ולתקינות פיזית.”