“ההבנה של נפש הפצוע, מה מדרבן אותו לקום כל בוקר ולבחור בחיים היא חלק בלתי נפרד מהתהליך. ולעירית לצד הידע המקצועי הלא נגמר, היה גם את הלב והרגישות להבין מה המצב בכל רגע. מתי לעצור. אבל גם מתי לא להפריע לי לרוץ קדימה למרות החשש והכאב. שנה אחרי שהיא קיבלה אותי עם רסיסים ושברים בכל הגוף, אני מרגיש שהאירוע הפיזי הגדול מאחוריי. יש עוד מה לתקן. אנחנו עוד לא נפרדים.”