“נזכר במשל על רבי זוסיה, שבצעירותו רצה אף הוא לתקן את העולם, אך משגילה שהוא כה גדול ומורכב, הסתפק בכך שיתקן את ארצו. אלא שגם ארצו הייתה גדולה ומורכבת, אז זוסיה החליט לתקן את עירו. כשהתבגר, הוא נלחם לתקן את משפחתו, ורק ששכב על ערש דווי התוודה בפני אחד מחבריו: 'היום, השאיפה היחידה שלי היא לתקן את עצמי'.”