“אלפי בני אדם שמצטיירים לה כשדה אנושי ענק, עומדים צפופים זה ליד זה, ראשיהם זרוקים לאחור, פניהם שלוחים לשמים בעיניים קרועות ופיות פעורים כפצעים שחורים, פצעים שמתוכם ניגרים נהרות של מלים, מילים עשנות, מילים בוערות, מילים מדממות. שמצטרפות לנהמת זעם תאבת נקם.”