“17 שנים חלפו בִּשדותינו וַאַני מַבּיטה על המְדינה שלנו האהובה וְלבּי נצבּט. לא לילד הזה פיללנו ולא זה היה חזונם של הוגיה וּמְקימיה ושל אלו שלחַמו על עצמאותה ועיצובה – חלמו ולחַמו עד מוות. היינו לחברה משוסעת וּבלתי סולידרית, חברה שמקדשת עֶרְכי סף וְכוחנות. היינו לִמְדינה שֶכּל תשתית הרְווחה והבּריאות שלה בִּקְריסה. לקינו בַּאַטימות וּבְהרבה אלימות.”