“יהדות ליטא במאה התשע־עשרה התפרסמה בעיקר כמרכז של למדנות. את שורשי הדימוי הלמדני של מרחב התרבות היהודי הליטאי אפשר לאתר במורשת הלמדנית של יהודי ממלכת פולין־ליטא כפי שהתפתחה במאות השנים שקדמו לחלוקות פולין. בתקופה שאנו עוסקים בה התגבשה הזהות ה'ליטאית' הייחודית כחטיבה נפרדת ביהדות מזרח אירופה, וכדמות מופת לה שימשה האליטה האינטלקטואלית.”