“אף פעם לא הצלחתי להבין דייגים. יושב אדם על החוף ומחזיק בחכה שחוט שקוף משתלשל ממנה למרחב אינסופי שנקרא ים, ומנסה לדוג לעצמו ארוחת ערב. בקצה החוט יש משהו שאולי יפתה איזה סרדין לנגוס בו, ואולי לא. האיש שמחזיק בחכה יכול לשבת ככה שעות על שובר הגלים, ובסוף לספק ארוחת ערב לשלל יצורים שהם לא הוא.”