“הוא תפש את היהדות כתרבות (הוא עצמו העדיף את הביטוי הרחב יותר 'ציוויליזציה') שפיתחו בני אדם מאמינים. את דמות האלוהים פירש לא כאל משגיח, הנותן שכר ועונש, כפי שמקובל בתפישה הדתית, אלא כמושג מופשט, ביטוי שטבעו בני אדם לתכונות של הסדר המוחלט, של העולם כנברא; בעצם, אלוהות ולא אלוהים. הוא עצמו המשיך לשמור מצוות ואף נחשב למחמיר במיוחד, למשל בכל דקדוקי הלכות שבת - ולכך גם חינך, אבל מבחינה רעיונית הוא ראה בשמירת המצוות רק ערך תרבותי של שמירת מסורת הדורות, ולא ציות להוראות שניתנו משמים.”