“שלומי חסקי אומר שירה. הוא מחבק מערבולות ואומר שירה. עובר בשיטפון, במדבריות ההזיה, בדממה צבעונית, נזכר בילדותו, במראות ובדמויות שפגש, מתבונן במציאות העיר, במציאות חייו וסביבתו ואומר שירה. לפעמים הוא רך, לפעמים קשה, מתווכח, נאבק, מוחה, מתפכח, ואומר שירה. אשרי האיש האומר תמיד שירה.”