“אחד מבני הדודים שלי שיחק באותה תקופה בנבחרת כדור המים של עמק הירדן. בימים ההם זה היה נראה לי כמו חלום. שאיפת על. חשבתי שאם אתה מתקבל לנבחרת הזו – אתה מלך העולם. מאוד רציתי לבוא לאחד האימונים שלהם, אז שאלתי אותו על כך. תשובתו הייתה: 'אתה יכול לבוא לאימון, אבל לא תבין הרבה, כי הרוב קורה מתחת למים'. והמשפט הזה כל כך נכון בכל תחומי החיים. הרוב קורה מתחת למים. בנסתר. איפה שלא רואים מה קורה. למשל, הדברים שהכי מניעים אותנו הם מאוד עמוקים. הדברים שאנחנו רואים על פני השטח זה לא מה שמזיז אותנו באמת.”