“מידי יום חמישי הייתי הולך למשרד של פרלשטיין, והיינו יושבים על התוכנית, כל פרט ופרט. ואני דאגתי שזה יהיה בשטח. וזה לא היה קל. למשל להפריד בין תעשייה ומגורים. אמרו לי אתה נורמלי, אדם ילך ברגל עד אזור התעשייה על מנת לתקן פרימוס, כי אז לא הייתה תחבורה כמו היום. ואני אמרתי כן. כי ראינו את העתיד.”