“והחייל בחזית, הנמצא כל הזמן בידי הגורל המשחק איתו – מתמלא אמונות תפלות כרימון. יש שהוא עצמו צוחק על עצמו – אך לוותר לא יוותר על שטותו בשעת סכנה. מבשרי חזיתי – ואתבייש במידה לא מעטה. ואתבייש – אך למעשה לא כפרתי בהן. אותו הנימוק: מה אכפת לי אם אאמין? אם לא יועיל – לא יזיק!”