“יצירתו של אביגדור המאירי רבת פנים ורבת אנפים היא, אולם בתשתיתה – תפיסה פואטית טוטאלית, התובעת כל ישותו של היוצר, ואינה מפרידה בין חייו לבין כתיבתו, בין גישתו האינדיבידואלית לבין השקפתו הלאומית.”