“המעברים נהיו הדבר הכי טריוויאלי. אני לא חושבת שיש מישהו שמתעסק בתחום שלי או שחי את חיי התהילה כל הזמן. בסופו של דבר כולנו אנשים פשוטים ורגילים וכולנו עושים הכול אותו דבר, רק שבעבודה שלי יש לי את הכיף הזה, את הפריווילגיה הזאת שאני יכולה פתאום לחוות את הפנטזיה המופרעת הזאת. כמו כולם גם אני צריכה בסוף לחזור לילדה, להתעורר בשש בבוקר ובאמצע הלילה. אני לא חיה בסרט.”