“בקי אני בנפש האדם די־הצורך לדעת עד מה תשתנינה הדעות עליי לאחר חמישים שנה ואיזו עטרה של יראת־כבוד תעטר אז את בנך דווקא בזכות הדברים שבגללם גידפוני והשמיצוני עד כה. כי זה גורלי — מימי ילדותי ואילך לא לזכות למילה עמוקה אחת, לאות של הבנה, ואף אינני נזכר, שאי־פעם התלוננתי על כך...הידיעות מפרגוואי באמת מהנות מאוד! ובכל זאת עדיין רחוק ממני חשק קל שבקלים להימצא בשכנותו של גיסי האנטישמי. השקפותיו והשקפותי שונות הן: ואינני מצטער על כך.”