“ושאול לא יכול לשמוע, ויודע היטב מה קרה הבוקר ומה השליך לה לתוך המזוודה הפעורה, אבל נשמתו עומדת על קצות אצבעותיה, רוטטת לשמוע מה בדיוק נלחש עליו שם, ואיך ובאילו מילים הוא מתואר שם, בין הפה שלה לאוזן שלו.”