“העלייה שבאה אחרי תקומת המדינה, רובה מארצות האסלאם, באסיה ובאפריקה, היה בה ללא ספק משהו מהחזון המשיחי, אבל הייתה נעדרת רכוש רוחני וחומרי הדרוש לבניין משק בריא וחברה חדשה... אני רואה משמעותו ההיסטורית האיומה של הטבח הנאצי לא באותה כמות מחרידה של היהודים שנטבחו, אלא בהשמדת דווקא אותו מבחר העם שרק הוא, מתוך כל חלקי היהדות, היה מסוגל ומצויד בכל הכוחות הדרושים, לשם בניין מדינה... ששת המיליונים שנשמדו, הם וכמעט רק הם, היו המדינה העברית בכוח.”