“חשוב שהנפש תחיה עם עצמה לאחר שתסיים את שירותה לתשוקה, לכבוד, למריבות, ליריבויות ולכל התאוות. אם יש לה מעין מזון רוחני, דהיינו פעילות שכלית, אין לך דבר נעים יותר מזיקנה שיש עמה פנאי.”