“ההזיות הללו התרחשו הרבה מעל לקומתו של סרן גנץ, שחזר מאמריקה להוט למשימה קרבית אך נשלח לעמוד בראשות מדור במפקדת קצין חי"ר וצנחנים ראשי. גנץ התמרד, ברח מהבסיס ברמלה ודרש פלוגה. הוא קיבל, בפאתי ביירות, שלוש מחלקות נפרדות שחוברו להן יחדיו, לחילופי אש ולפשיטות. יצא שהחמיץ את ההתכתשות הגדולה האחרונה (בינתיים) עם צבא סדיר ומשוריין, הכוח הסורי בלבנון בגזרה המזרחית; אבל לא את הרושם הברור שהמאפיין העיקרי במלחמה הוא תוהו ובוהו. כשהתבקש פעם לשחזר במלה אחת את חוויית הלחימה והפיקוד בלבנון, השיב: 'בלגן'.”