“כאשר אני לוקחת רק קצת ירק שאיני אוהבת ואוכלת במקומו תפוח אדמה אין הגברת ואן־דאן יכולה לעבור בשתיקה על התפנקות זו: ירקות טובים לבריאות. גם אמא שלך אומרת זאת. קחי עוד קצת! היא מפצירה בי, עד שאבא מתערב ותומך בסירובי, ואז מתערבת הגברת שוב: 'היית צריכה להיות אצלנו בבית, שם לפחות מחנכים את הילדים. זה אינו חינוך. אנה מפונקת מאד, אני לא הייתי מרשה דבר כזה אילו הייתה אנה בתי!' ”