“עוז חושף בכישרון רב ובפסימיזם שופנהאורי את המצב האנושי: התודעה האנושית, על הלשון וכללי המוסר שפיתחה, היא שכבה דקיקה, שבירה ולא יציבה, ראש פירמידה שעיקר נפחה הוא יצרים ותשוקות.”