“אמרנו בגלוי שהמפה לעולם לא תהיה אותה המפה כמו בארבעה ביוני 1967. בשבילנו זה עניין של ביטחון ושל עקרונות. מפת יוני בשבילנו היא שוות-ערך לסכנה והעדר בטחון. אינני מגזים באומרי שיש בה בשבילנו משהו המזכיר את אושוויץ. אנחנו רועדים כשאנחנו מעלים בדמיון, מה היה מצפה לנו, בנסיבות של יוני 67', אילו נוצחנו. עם הסורים על ההר ואנחנו בעמק, עם הצבא הירדני במרחק צפייה אל הים, עם המצרים מחזיקים את גרוננו בידיהם בעזה – זה מצב שלעולם לא יחזור בהיסטוריה.”