Ze'ev Jabotinsky

“כל עוד בעניינים ארגוניים יטפל אצלנו אנרכיסט מאודסה כמוך, אז סדר לא יהיה.”

“הוא היה בעל חופש רוחני פנימי מלא, לא היה בו דבר מן היהודי הגלותי, ומעולם לא בא במבוכה בנוכחותו של גוי.”

“לא בדיעותיו ולא בכשרונו הוא לוקח את ליבי, כי אם בעובדת היותו הוא... הוא נחמד. בחיוניותו, בחושיו המיוחדים, הערים למה שאחרים, כולנו, נרדמים.”

“עם חי מסכים לוויתורים בשאלות עצומות וגורליות כאלו רק כאשר לא נשארת לו כל תקווה, כאשר בקיר הברזל לא נראה עוד אף לא סדק אחד. רק אז מאבדות קבוצות קיצוניות שסיסמתם היא 'בשום אופן לא', את קסמן, וההשפעה עוברת לידי הקבוצות המתונות. רק אז יבואו אלינו המתונים האלה ובידם הצעה לוויתורים הדדיים.”

“ואם הציונות היא מוסרית, כלומר צודקת, הרי יש להגשים את הצדק בלא להתחשב בהסכמתו או אי־הסכמתו של מי שהוא.”

“כל עם נלחם נגד מיישבים כל עוד יש לפחות זיק של תקווה להיפטר מסכנת ההתיישבות.”

“בכל קאבינט, שבו ישמש יהודי כראש ממשלה, יהיה סגן ראש הממשלה – ערבי; וכך להיפך.”

“גם לאחר יצירת הרוב העברי יישאר תמיד בארץ ציבור ערבי גדול. ואם לחלק הזה של תושבי הארץ יבואו בזמן מן הזמנים ימים רעים, אז כל הארץ תישא בעול הסבל. מצבם האיתן של הערבים במובן הפוליטי, הכלכלי והתרבותי, יישאר, לפיכך, לנצח נצחים התנאי העיקרי למצבה הבריא והאיתן של ארץ ישראל כולה.”

“כל עוד יש לערבים אפילו זיק של תקווה להיפטר מאיתנו, הם לא ימכרו תקווה זו בעד שום דברי נועם ושום הבטחות מפליגות.”

“ארץ ישראל מזה ומזה לירדן – שטחה מספיק בהחלט בשביל מיליון ערבים, בשביל מיליון נוסף של צאצאיהם... בשביל הרבה מיליונים יהודים – ובשביל השלום.”

“הדרך היחידה להגיע להסכם היא קיר הברזל, כלומר כוח בארץ ישראל, אשר שום השפעה ערבית לא תוכל לקעקע את יסודותיו.”

“לשם מה זקוקים אנו להצהרת בלפור לשם מה זקוקים אנו למאנדאט? משמעותם בשבילנו נעוצה בכך, שכוח חיצוני הטיל על עצמו התחייבות ליצור בארץ תנאי מינהל ובטחון כאלה, שבהם תהיה האוכלוסיה המקומית, למרות כל רצונה, משוללת אפשרות להפריע להתיישבותנו באורח מינהלי או פיסי." ~ מתוך "קיר הברזל”

“... ויסודה הוא שיווי־זכויות לעמים. ככל היהודים מוכן אני להישבע בשמנו ובשם צאצאינו, שלעולם לא נפר שיווי־זכויות זה ולא נעשה ניסיון לגירוש או לדיכוי.”

“גירושם של הערבים מארץ ישראל באיזו צורה שהיא נחשב בעיני לבלתי־אפשרי בהחלט; בארץ ישראל יהיו תמיד שני עמים.”

“את מחברם של השורות האלה חושבים לאויבם של הערבים, למצדד גירושם מן הארץ וכו'. אין זה אמת.”

“האישה היא 'אורגניזטור' [מארגנת] מלידה. מאז הימים הקדומים ביותר של ההיסטוריה מילאה תמיד את 'התפקיד המארגן' בכל משפחה. הגבר היה 'הרוכש' 'המשיג', הוא הלך 'לצוד צייד', תפקידו היה למצוא את ה'חומר' לשולחן ולתלבושת ולצרכי הבית. אולם להפוך אותו החומר למאכל ולבגדים, ל'מעון' נוח, לארגן את כל המשק, תמיד היה זה תפקידיה של האישה. יש לה נטייה טבעית לסדר, לחזות מראש מה נחוץ לא רק להיום, אלא גם למחר.”

“גיבור, אביר ועוד הן מילים ממין זכר. גם תרומפלדור היה גבר. אבל העם העברי הוא עם כזה, הזקוק לחיילים ולחיילות, לפועלים ולפועלות, לאיכרים ולאיכרות. אני בטוח כי אכן תקומנה נשים גיבורות ופועלות כאלה כאשר היו לנו.”

“מחשיב אני את האישה על הגבר בכל שטח יסודי של חיי הציבור והבית, חוץ מיגיע-כפיים גס ופראי, שבו מכריע כוח השרירים.”

“האישה היא נפש ארוגה מחוטי פלדה ומחוטי משי.”

“אם יש גלגול נפשות, ואם - בטרם איוולד שנית - ירשוני מלמעלה לבחור לי עם וגזע כרצוני, אענה: "אוֹלרייט, ישראל, אבל ספרדי". נתאהבתי בספרדים, ואולי דוקא באותן התכונות שלועג להן אחיהם האשכנזי: את "שטחיותם" אעדיף פי-שבע על העומק הבטלני שלנו; חביבה לי האינרציה שלהם מנטיתנו לרדוף אחרי כל הזיה חולפת.”