Yehuda Amichai

“There are two languages: one as things seem to us and the other of knowledge.”

“I was a very religious child - I went to synagogue at least once, sometimes twice, a day. And I remember my religiousness as good - I think religion is good for children, especially educated children, because it allows for imagination, a whole imaginative world apart from the practical world.”

“I try to stay a civilian, to live as a human, not as a poet.”

“My poems are political in the deeper sense of the word. Political means to live in your time, to be a man of your time.”

“עמיחי היה ממחוללי המהפכה שהורידה את השירה העברית לרחוב. הוא עקף את האוטוסטרדות הלאומיות וסלל גם את דרכי העפר אל האישי, אל הפרטי. כוחה הגדול של שירתו הוא ביכולת להאיר פינות. בפינות אלה מציבות המילים מראה בה משתקפות פנינו, אחד לאחד, ועל הפנים האלה יודע עמיחי לצייר את נקודת המבט שלא ראינו קודם.”

“הוא הפך לגבור שלי ונשאר כזה עד עצם היום הזה. קראתי את כל הספרים שלו ואני חושב שהוא אחד הכותבים הגדולים ביותר של המאה ה־20.”

“כיצד אפשר להסביר אחרת את העובדה שיש היום משוררים צעירים בארצות הברית, למשל, שמושפעים מעמיחי ומפופה יותר מאשר מט.ס. אליוט, וולאס סטיבנס או ממשיכיהם בשירה האמריקאית?”

“הוא אחד ממשוררינו הגדולים, נגיש מאד, מי שפעם קרא את שיריו לעולם לא יוכל לשכוח אותם – כל כך הרבה חיים יכולים להיות ב־16 שורות. יהודה עמיחי הוא מאסטר.”

“אני חש צורך עז ואמיתי לאמר לך עד כמה שמחתי לפגוש אותך, אותך ואת שיריך, ועד כמה נהנתי במחיצתך. אני ממש מתבייש שאינני יכול לפלס את דרכי בין שיריך העבריים אלא בעזרת תרגומם לאנגלית. מה שבאמת שייך לך בשיריך בוקע בעוצמה המשכנעת ביותר, הבולטת ביותר. אתה הוא השיר שאתה כותב, השיר שאתה כותב הוא... אתה עצמך... נשמח מאד להוציא לאור ספר שלך בתרגום צרפתי.”

“עמיחי הוא אחד המשוררים הגדולים וייחודיים במאה ה־20 – אחד הקולות הגדולים ביותר, החיוביים ביותר ובעלי ההתמד הרב ביותר של המאה האחרונה.”

“דמות מרכזית - אם לא הדמות המרכזית – בשירה הישראלית במשך חמישים שנות קיומה.”

“למדנו ממנו שאפשר להגיד דברים עמוקים ורגישים במילים פשוטות, וללא הגבהה פאתטית: שאין צורך להרעים בתותחים ומוטב לדבר בלשון בני-אדם...גם בזכות ההומור שלו וגם בזכות האנדירסטייטמנט שלו. הוא יוצר תמיד הרגשה של ענווה אנושית אמיתית. לדעתי, הוא האדם הראוי ביותר בישראל לקבל פרס נובל לספרות. יש הרבה אנשים שיודעים שהוא היה כבר כמה פעמים ברשימה הסופית, והסיבה שלא קיבל אינה עניינית אלא פוליטית.”

“השפעתו על השירה העברית הייתה עצומה, ולא במקרה קמו לו מאות חקיינים... הוא בלי ספק המשורר הישראלי המפורסם ביותר בעולם: אחד המשוררים המרכזיים של המאה ויש לו מעמד בינלאומי גם באקדמיה.”

“האחד, המסרב לדבר בלשונו של הרוב, שהמיתוס והאידאולוגיה זרים לו והביקורת בשירתו מרה וגלויה, ואף על פי כן שירתו הייתה ונשארה אהובה על קוראי השירה העברית ללא קשר לאמונותיהם הפוליטיות, הוא יהודה עמיחי.”

“אין אולי גוף שירה אחד שישווה לשירת עמיחי מבחינת משמעותו והשמעתו הפוליטית הפוטנציאלית. סביר אכן להניח שמשמעות והשפעה אלו פעלו מלכתחילה פעולה חתרנית ואנטי-ממסדית.”

“הופעת 'עכשיו ובימים האחרים' נראית לנו אחד המאורעות הבולטים, שבישרו את תחילת הגאות של זרם פיוטי זה וסימנו את נכונותו של דור ספרותי חדש (דור שנות ה־50 או 'דור המדינה') להתמודד חזיתית על מקומו כמעצב הביטוי הפיוטי של המציאות הישראלית החדשה, זו שנתהוותה לאחר ששככו הדי ההרואיקה של תש"ח.”

“הוא נטש לא פעם את התחבולה הפיוטית, החגיגית, הגורפת ויצר את השיר הסיפורי.”

“יהודה עמיחי מוחזק, בצדק, כמחולל תמורה מהפכנית בשירה העברית.”

“שירתי [...] מעוגנת במציאות ומוכתבת באורח פרגמטי על ידי האירועים [...] הדימויים שלי הם רק קולות הרעש של חוליות השלשלת, הכובלת אותי להתרחשויות החיים.”

“אצלי אין מוקדם ומאוחר. הזמן הוא חלל שאני נע בו קדימה ואחורה בקלות.”