Walt Whitman

“אני מהלל את עצמי.”

“רַעֲנָן, שָׁר, שׁוֹאֵף אֶת נְשִׁימַת הַסְּתָו הַבְּשֵׁלָה, כְּשֶׁרָאִיתִי אֶת הַיָּרֵחַ הַמָּלֵא בַּמַּעֲרָב מַחְוִיר וְנֶעְלָם בְּאוֹר הַבֹּקֶר, כְּשֶׁשּׁוֹטַטְתִּי לְבַדִּי עַל הַחוֹף וְהִתְפַּשַּׁטְתִּי וְרָחַצְתִּי, צוֹחֵק עִם הַמַּיִם הַצּוֹנְנִים.”

“במשעולים לא דרכה בהם רגל אחת, בצמחייה על שפת מי אדם. פליט מחיי ראווה, מכל אמת מידה נודעת ברבים.”

“קטפי היום את פרחי החיים. המוות כה קרוב עד כי הניצן שנפתח היום ייסגר במהרה.”

“צמח מטפס על חלוני משביע את רצוני יותר מכל הספרים והפילוסופיה.”

“המטוטלת מייצגת את הרגע, אך מה מייצג את הנצח?”

“אני צוחק למה שמכונה בפיך דעיכה, ואני יודע את שפעת הזמן.”

“שמור את פניך תמיד בכיוון קרני השמש – והצללים ייפלו מאחוריך.”

“הבושם נשאר תמיד בכף היד הנותנת את הוורד.”

“מעולם לא הייתה ראשית יותר מעכשיו.”

“יֵצֶר וְֵיֵצֶר וְֵיֵצֶר, תָּמִיד הַיֵּצֶר הַמַּפְרֶה שֶׁל הָעוֹלָם.”

“אני מחסה לטוב או לרע, נותן רשות דיבור ויהי מה, / לטבע בלא מעצור ולאנרגיה ראשונית.”

“חַבְּקֵני הֵיטֵב לַיִל עֵרוֹם חָזֶה / לֵיִל אֶבֶן שׁוֹאֶבֶת / לֵיִל שֶׁפַע מֵנִיק / חַבְּקֵני הֵיטֵב.”

“והנה שנינו, מרוצים, מאושרים זה עם זה, מדברים רק מעט / אולי אף לא מילה.”

“אני מקלס את עצמי ואני שר את עצמי / ומה שאני נוטל ומניח תהי אתה נוטל ומניח.”

“הו רב חובל, קברניט שלי, סופה כבר שככה / אל הנמל שבעת קרבות חותרת ספינתך.”

“התנגד הרבה, ציית מעט. / התרתָ ציות עיוור, התרתָ שיעבוד מוחלט.”

“I hear and behold God in every object, yet understand God not in the least, Nor do I understand who there can be more wonderful than myself.”

“The proof of a poet is that his country absorbs him as affectionately as he has absorbed it.”

“Copulation is no more foul to me than death is.”