Wallace Stevens

“הדמיון הוא זה שרומנטי.”

“אני רואה באהבה, / פָּן ישן נושק לנפש חדשה. / הוא בא, הוא פורח, הוא עושה פרי וָמת. / ציור נדוש זה מגלה צד של אמת. / פריחתנו חלפה. אנחנו פִרְיָה.”

“תִּתְבַּטֵּלְנָה לָהֶן הַבָּנוֹת בַּבְּגָדִים / שֶׁהֵן רְגִילוֹת לִלְבֹּשׁ, וְיָבִיאוּ הַבָּנִים / פְּרָחִים בְּעִתּוֹנִים מֵהַחֹדֶשׁ שֶׁעָבָר. / לוּ יְהִי יְהִי קֵץ הַמַּרְאִית. / מֶלֶךְ הַגְּלִידָה הוּא הַמֶּלֶךְ הַיָּחִיד.”

“עליך לדעת קור / זמן רב / כדי להביט במחטי הברוש עמוסי הקרח / אשוחים קוצניים / מנצנצים רחוק בשמש ינואר.”

“על לבך להיות ליבו של חורף / כדי שתוכל להבחין / בכפור שעל ענפי האורנים / המכוסים שלג.”

“הָיָה זְמַן לִהְיוֹת שׁוּב עַצְמוֹ, לִרְאוֹת הַאִם הַמָּקוֹם, לַמְרוֹת שׁוֹמְמוּתוֹ, הָיָה עֲדַיִן בִּטְוַח הַהֶבְדֵּל.”

“הַהֶרְגֵּל הַזֶּה לִשְׁאֹף וּלְקַבֵּל אֶת הַמִּבְנֶה שֶׁל הַדְּבָרִים בְּתוֹר מִבְנֵה הַמַּחְשָׁבוֹת.”

“מלח זקן ומבוסם / שנרדם במגפיו / לוכד נמרים / באקלים אדום.”

“היה ערב כל אחר־הצהרים. ירד שלג ושלג עמד לרדת.”

“עלינו לסבול בסבלנות את מחשבותינו כל הלילה / עד שהברור הבהיר יתייצב בלי תזוזה בקור.”

“השיר חַיָּב להתנגד לאינטליגציה / כמעט בהצלחה.”

“האיש רכן אל הגיטרה בחמלה.”

“In poetry, you must love the words, the ideas and the images and rhythms with all your capacity to love anything at all.”

“It can never be satisfied, the mind, never.”

“The most beautiful thing in the world is, of course, the world itself.”

“New York is a field of tireless and antagonistic interests undoubtedly fascinating but horribly unreal. Everybody is looking at everybody else a foolish crowd walking on mirrors.”

“THE POEMS OF OUR CLIMATEIClear water in a brilliant bowl, Pink and white carnations. The lightIn the room more like a snowy air, Reflecting snow. A newly-fallen snowAt the end of winter when afternoons return.Pink and white carnations - one desiresSo much more than that. The day itselfIs simplified: a bowl of white, Cold, a cold porcelain, low and round,With nothing more than the carnations there.IISay even that this complete simplicityStripped one of all one's torments, concealedThe evilly compounded, vital IAnd made it fresh in a world of white,A world of clear water, brilliant-edged,Still one would want more, one would need more,More than a world of white and snowy scents.IIIThere would still remain the never-resting mind,So that one would want to escape, come backTo what had been so long composed.The imperfect is our paradise.Note that, in this bitterness, delight,Since the imperfect is so hot in us,Lies in flawed words and stubborn sounds.”

“If there must be a god in the house, must be,Saying things in the rooms and on the stair,Let him move as the sunlight moves on the floor,Or moonlight, silently, as Plato's ghostOr Aristotle's skeleton. Let him hang outHis stars on the wall. He must dwell quietly.”

“Everything is complicated; if that were not so, life and poetry and everything else would be a bore.”

“The only emperor is the emperor of ice cream.”