Theodor W. Adorno

“טיפוסי האישיות הסמכותנית מזדהים עם כוחה הממשי של הסמכות מעצם היותו כזה, עוד לפני כל תוכן מוגדר. האני שלהם חלש מאוד מיסודו, וכתחליף לו הם נזקקים להזדהוּת עם קולקטיבים גדולים ולהגנה שאלו מקנים להם.”

“אין ספק כי היחס לעבר מתאפיין בממדים נוירוטיים רבים: גילויי התגוננות ללא כל התקפה מנגד, תגובות קיצוניות במצבים הנעדרים כל הצדקה ממשית לכך, היעדר תגובה ביחס לעניינים רבי־חשיבות, ותכופות פשוט הדחקה של הידוע או של הידוע־למחצה.”

“המודע אינו יכול לחולל הרס כה גדול כמו הלא־מודע, המודע־למחצה או הסמוך־למודע.”

“הפילוסופיה לא יכולה להמליץ מתוך עצמה על אמצעים ישירים או שינויים כלשהם. היא משפיעה בדיוק בכך שהיא נשארת תיאוריה.”

“המצב האומלל של היחס בין תיאוריה ופרקסיס כיום נעוץ בכך שהתיאוריה מוכפפת מראש לצנזורה מצד המעשה.”

“למרות שהעמדתי מודל תיאורטי לא יכולתי לחזות שאנשים ינסו לממש אותו עם בקבוקי מולוטוב.”

“In the end the soul is itself the longing of the soulless for salvation.”

“A pencil and rubber are of more use to thought than a battalion of assistants. To happiness the same applies as to truth: one does not have it, but is in it.”

“All satire is blind to the forces liberated by decay. Which is why total decay has absorbed the forces of satire.”

“If across the Atlantic the ideology was pride, here it is delivering the goods.”

“Quality is decided by the depth at which the work incorporates the alternatives within itself, and so masters them.”

“The most powerful person is he who is able to do least himself and burden others most with the things for which he lends his name and pockets the credit.”

“Only a humanity to whom death has become as indifferent as its members, that has itself died, can inflict it administratively on innumerable people.”

“The poor are prevented from thinking by the discipline of others, the rich by their own.”

“What can oppose the decline of the west is not a resurrected culture but the utopia that is silently contained in the image of its decline.”

“The good man is he who rules himself as he does his own property: his autonomous being is modelled on material power.”

“Normality is death.”

“In so far as the culture industry arouses a feeling of well-being that the world is precisely in that order suggested by the culture industry, the substitute gratification which it prepares for human beings cheats them out of the same happiness which it deceitfully projects.”

“In his state of complete powerlessness the individual perceives the time he has left to live as a brief reprieve.”

“Once the last trace of emotion has been eradicated, nothing remains of thought but absolute tautology.”