Shimon Peres

“That was my first lesson from Ben-Gurion. Then I saw him making peace, and I saw him making war. He mobilized me before the war. The man was a very rare combination between a real intellectual and a born leader. There is a contradiction between the two.”

“He taught me literature, and he actually taught me how to read. He was my personal mentor.”

“My family's dream, and my own, was to live in Israel, and our eventual voyage to the port of Jaffa was like making a dream come true. Had it not been for this dream and this voyage, I would probably have perished in the flames, as did so many of my people, among them most of my own family.”

“For 60 years, I was the most controversial figure in the country, and suddenly, I'm the most popular man in the land. Truth be told, I don't know when I was happier: then or now.”

“בדרכים רבות הוא הזכיר לי ענקים אחרים של המאה ה־20 שנפלה בחלקי הזכות לפגוש. מנלסון מנדלה ועד המלכה אליזבת.”

“זה יומה הראשון של מדינת ישראל בלי שמעון פרס.”

“מענקי ההנהגה הלאומית, האיש שראה הכול.”

“בערוב ימיו הפך, למרבה האירוניה, לעלה תאנה. האיש שתואר תמיד כנטע זר עבר מטמורפוזה מופלאה והפך לישראל בהתגלמותה. הוא סימל את החלום והסתיר את שברו. הוא גילם מדינה נועזת, חדשנית, רודפת שלום, קוסמופוליטית, זרקור לגויים ולא כובשת, סרבנית, המדכאת מיליוני פלסטינים בכוח הזרוע. בשנים האחרונות, כשהכוח ניטל מידיו, זכה לעדנה — פוליטיקאים ישראלים ומנהיגים יהודים־אמריקאים שחיבלו בעבודתו ועשו לו את המוות כשעוד היה בידיו לשנות את המציאות ואת ההיסטוריה, דיברו עליו כעל בכיר האומה.”

“הוא (פרס) עשה אין ספור שגיאות בחייו. הוא הזה הזיות וטווה חלומות שווא, הוא הפסיד כשהיה אמור לנצח והחטיא מול שער ריק כשהיה אמור לכבוש. ב־1996, אחרי רצח רבין, הוא היה אמור לנצח בהליכה ועד הרגע האחרון היה יכול לעשות הרבה מאוד דברים כדי להבטיח את ניצחונו, אבל לא עשה. הוא רצה לנצח בזכות עצמו, בכוחות עצמו, והוא הפסיד. אבל כל ההפסדים הללו, שהלכו ונאספו, הצטברו לכדי ניצחון גדול.”

“תמיד נדהמתי מיכולתו הבלתי נגמרת לנצל את ההזדמנויות שכל יום חדש מציע. פרס היה אדם שאפשר להקשיב לו ולצחוק איתו. הייתה לו יכולת להימלט מאפשרויות קשות ביותר לעבר אפשרויות חדשות.”

“ניווט בשטח ממוקש.”

“את יודעת.. באופן מסוים שמעון פרס הוא כמו ג'ימי קרטר, שהפסיד את הכהונה השנייה בארצות הברית אך המשיך להיות פעיל מאוד בזירה הבינלאומית"... ושניהם, בני 90 פלוס ובינתיים משיבים אש לתחלואי הגוף.”

“גם אם פרס ישרוד את האירוע המוחי הקשה שלקה בו, אפשר בהחלט לומר כי זהו סופו של עידן; אחרון האבות המייסדים של מדינת ישראל שהיה פעיל בזירה הציבורית והעולמית, יורד מהבמה. בתלושי השכר שלו לאורך השנים ולאורך הדורות כמעט לא נרשמו ימי מחלה, שלא לדבר על ימי חופשה, מושג ש־99.99% מבני האדם מתאווים לו ובמילון שלו נחשב מלת גנאי.”

“לטוב ולרע, פרס היה בלתי נלאה. העלבון שהטיח בו 'יצחק רבין' בביוגרפיה שלו, כשהדביק לצמד המלים הללו את הפועל "חתרן", דבק בו במשך עשרות שנים, ככתם בל יימחה. החתירה העיקשת היתה מרכיב מרכזי באופיו. כל העת הוא חתר לכוח, לעוצמה, למשרות. אף תואר לא היה קטן למידותיו. אף פעם לא בשביל עצמו, כפי שהתעקש לטעון, רק למען קידום השלום.”

“אתה האלברט איינשטיין החברתי של העולם.”

“לנו יש את המלכה ולכם יש את שמעון.”

“זה אותו פרס שהתנגד לתקיפת הכור העירקי.”

“הנחש." ~ כינוי נוסף שכינה רבין את פרס, בשיא של מה שכונה "ירח הדבש" של רבין ופרס, חודשיים לפני הירצחו, כאשר שאל מאיר פלבסקי את ראש הממשלה "מה שלום הנחש?", השיב רבין "עדיין מכיש”

“הזה שלפני העזניה." ~ כינוי בו השתמשו הרב מרדכי אליהו והרב בן ציון מוצפי לפרס. הכינוי מבוסס על פסוק בספר ויקרא (י"א, י"ג), המונה את הפרס בין העופות הטמאים – "ואת אלה תשקצו... והפרס והָעָזְנִיָּה”

“ראש ממשלה מעופף.”