Shaul Tchernichovsky

“הוא פסע באופן עקבי בשבילי עולם שהוא יצר בדמיונו, שבו המיתי היה עיקר ולא תהפוכות ההיסטוריה, ועל כן גם החברה המודרנית, עם דעותיה החדשניות ותמורותיה ביחסים בין העמים ובין המינים, נראו לו טפלות לעיקר הבראשיתי שממנו צומחים ענפים נצחיים, בלתי משתנים.”

“היה איש של נשים. אוהב ונאהב. מספרים עליו כי הייתה לו נטייה לפתח קשרים בעלי אופי קליל, בלתי מחייב. חלק מפרשיות האהבה שלו נרמז בשיריו ובפואמות שלו.”

“שלוש אהבות גלויות היו לשאול טשרניחובסקי: השפה העברית, הטבע והאדם.”

“משורר שהותיר אחריו דרכים רחבות וסלולות — באידיליות, בסונטות ובפואמות.”

“הסבור אתה כי מישהו מן הביוגרפים שלי יודע בדיוק את הביוגרפיה שלי? אפילו לא פרופ' יוסף קלוזנר, ידידי מנוער, שאני עצמי כתבתי לו מכתב ביוגרפי ובו הרבה פרטים ביוגרפיים לא ידועים, אבל לא את כולם. בכמה משירי יש רמזים אוטוביוגרפיים, אך מעורפלים ועטופים דמיון פיוטי. הרבה מתקופות חיי אינן ידועות כלל: שבע שנים הייתי רופא צבאי ברוסיה, ארבע שנים הייתי רופא בסיביריה וחרקוב. מה יודעים על תקופות אלו? והשנים בהיידלברג, שנות הלימודים באוניברסיטה, מי יודע על חיי בשנים האלו?”

“שְׂמַח בִּתְהִלָּתְךָ וְשׁוּבָה הַבָּיְתָה! לֹא יְבַקְּרֵנִי כָּל־גֶּבֶר אַחֵר, עַד יִפְרֹק לוֹקִי הַכְּבָלִים מֵעָלָיו.”

“הַרְבֵּה חָכְמָה עִמָּדִי, אוּכַל לְהַרְחִיק שׁוּר הַגּוֹרָל הַמָּר הַקָּרֵב לָאֵלִים.”

“הַיּוֹשֵׁב מַרְבֶּה לִשְׁכֹּחַ אֶת אֲשֶׁר לוֹ לְהַגִּיד, וְהַשׁוֹכֵב מְשַׁקֵּר בְּרָצוֹן.”

“עַל פְּנֵי אַשְׁדּוֹת קֶצֶף מְרַחֵף הַנֶּשֶר, שׁוֹלֶה דָּגִים עַל יַד נֵד הַסָּלַע.”

“הַהִצְלַחְתָּ בַּדֶרֶך וּכְדָאִית טִרְחָתְךָ? הַגֵּד בַּחוּץ פֹּה סִפּוּרְךָ הָאָרֹךְ.”

“מִמָּרוֹם יָבוֹא הַשַּׁלִּיט הַנֶּהְדָּר הַכֹּל־יָכוֹל לְיוֹם־הַדִּין הַגָּדוֹל.”

“שִׁירִים לָאֲטָה לִי הַקָּרָה, שִׁירִים תָּפַף לִי הַגֶּשֶׁם, הֵבִיא לִי בִּכְנָפָיו רוּחַ, מִשְׁבְּרֵי יָם לִי גָּרְפוּ שִׁירִים, צִפּוֹר כָּנָף שִׁיר לִמְּדַתְנִי.”

“עֵצוֹת לָהּ בַּמִּטָּה וּמֵעֵבֶר לַדְּלָתָיִם; כָּכָה תַעַשׂ שָׁנָה תְמִימָה, שָׁנָה אַחַת – בְּדִבְרֵי-נֹעַם, שָׁנָה שְׁנִיָּה – בָּעֵינַיִם, וּבַשְּׁלִישִׁית – רְקַע בָּרֶגֶל.”

“מְעַטִּים מְאֹד בְּנֵי־אָדָם יִגְמְלוּנִי טוֹב, יַסְבִּירוּ פָּנִים לִי בְּדִבְרֵי חִבָּה. יוֹלִיכוּנִי אֶל הַתַּנּוּר, לִכְשֶׁיַּרְטִיבֵנִי גֶּשֶׁם.”

“נָתַן לִבּוֹ, דָּרַשׁ, חָקַר, כֵּיצַד יִחְיֶה וּמַה יַּעַשׂ.”

“מֵאַיִן תָּבֹאָה, הֲבָאֳנִיָּה? וְאֵיכָה בָּהּ הוֹבִילוּךָ מַלָּחִים לְאֶרֶץ אִתָּקָה? וּמִי הֵם? יַעַן אֵינִי מְדַמֶּה בְנַפְשִׁי, כִּי בְרֶגֶל פֹּה בָאתָ.”

“בְּרַח לְךָ, אִם נַפְשְׁךָ תִרְצֶה, וְאוּלָם אָנֹכִי לֹא אֶפְצַר בְּךָ, כִּי תִשָּׁאֵר בִּגְלָלִי: כִּי יֵשׁ עוֹד רַבִּים עִמָּדִי לָתֵת לִי כָּבוֹד.”

“שָׁם גִּלְגָּמֶשׁ אִישׁ גִּבּוֹר הַחַיִל, כֹּחַ רְאֵם פֶּרֶא כֹּחוֹ, בּוֹ יֵרְדְּ בָּעָם. וַתְּדַבֵּר אֵלָיו, וַיִּשְׂמַח עַל דְּבָרֶיהָ.”

“לא הִתְמַהְמְהָה וַתִּקַּח תְּשׁוּקָתוֹ, פָּתְחָה לָרְוָחָה שִׂמְלוֹתֶיהָ, וַיִּכְרַע עָלֶיהָ. עוֹרְרָה אֶת תַּאֲוָתוֹ בִמְצוּדוֹת אִשָּׁה.”

“תַּשְׁלִיךְ מֵעָלֶיהָ את שִׂמְלוֹתֶיהָ, לְמַעַן יֵהָנֶה הָאִישׁ מִיָּפְיָהּ. ”