Seamus Heaney

“I've nothing against the Queen personally. I had lunch at the Palace once upon a time.”

“In poetry, everything can be faked but the intensity of utterance.”

“It's difficult to learn poems off by heart that don't rhyme.”

“Tom Sleigh's poetry is hard-earned and well founded. I great admire the way it refuses to cut emotional corners and yet achieves a sense of lyric absolution.”

“צורתו של השיר הכרחית לכוחה של השירה לעשות את מה שתמיד היה ותמיד יהיה ראוי לאמון: בכוח לשכנע את החלק הפגיע של תודעתנו בצדקתו למרות חוסר הצדק שמקיף אותו, הכוח להזכיר לנו שאנו ציידים ולַקָּטים של ערכים, שהבדידות והמצוקה שלנו ראויות לאמון במובן זה שגם הן עירבון לקיומנו האנושי היסודי.”

“גם אם ידוע לנו ששחרור כזה אינו בגדר האפשר, עדיין אנו משתוקקים למצב שיאפשר את התלכדותם של הנשאף והממשי, מצב שבו ניתן יהיה לחצות גבולות ולא רק להילחם עליהם.”

“ללמוד את המלאכה פירושו ללמוד לסובב את הגלגל המוריד את הדלי לבאר השירה.”

“וְהִנֵּה רָאִיתִי רֹאשׁ־אִילַן אַוְרִירִי עוֹלֶה מִבַּעַד לְעָנָן מִתְנוֹצֵץ וּפָנִים מִתְגַּלּוֹת בַּמָּקוֹם בּוֹ עָמַד הָעֵץ.”

“התחבֵּא בַּגזע הֶחָלול של עץ הערבה המקשיב לך, עד שֶׁתשמע, כמו תמיד, קולות קוראים בְּשִׁמך בְּמרחבי השדוֹת.”

“בַּנָּאִים, בְּבוֹאָם לְהַתְחִיל בַּמְּלָאכָה, נִזְהָרִים בִּבְחִינַת הַפִּיגוּמִים כַּהֲלָכָה; פֵּן קֶרֶשׁ יִשָׁׁמֵט בִּמְקוֹם עֹמֶס צָפוּי.”

“יֵשׁ לְךָ מַפְתֵּחַ לַהֲבָנַת הַנּוֹפִים כֻּלָּם: דְּבָרִים הַמְיֻסָּדִים עַל צוּרָתָם הָאֲמִתִּית, מַיִם וְקַרְקַע בְּשִׂיאָם.”

“אל תהיה כה רציני, הנח לאחרים לעטות שק ואפר. עזוב, הרפה, שכח. הקשבת די.”

“וּפִתְאֹם אַתָּה עוֹבֵר, מֻרְשָׁע אַךְ מְשֻׁחְרָר, כְּאִלּוּ שֶׁבָּקַעְתָּ דֶּרֶךְ מַפָּל גוֹעֵשׁ.”

“כְּשֶׁאֵין לְךָ עוֹד מַה לְּהַגִּיד, פָּשׁוּט סַע סְבִיב חֲצִי הָאִי בְּמֶשֶׁךְ יוֹם שָׁלֵם.”

“יֵשׁ גְּרוּעִים מִמְּךָ. שָׁאַפְתָּ לִשְׁמֹר עַצְמְךָ נָדִיב, שְׁוֵה נֶפֶש, בִּלְתִּי מִתְעָרֵב.”

“נָעִים בִּכְבֵדוּת, מַבְלִיחִים וְשׁוֹקְעִים חֲלִיפוֹת בְּלִי בֶּאֱמֶת לָנוּעַ קָדִימָה.”

“Mid-Term BreakI sat all morning in the college sick bayCounting bells knelling classes to a close.At two o'clock our neighbours drove me home.In the porch I met my father crying—He had always taken funerals in his stride—And Big Jim Evans saying it was a hard blow.The baby cooed and laughed and rocked the pramWhen I came in, and I was embarrassedBy old men standing up to shake my handAnd tell me they were 'sorry for my trouble'.Whispers informed strangers I was the eldest,Away at school, as my mother held my handIn hers and coughed out angry tearless sighs.At ten o'clock the ambulance arrivedWith the corpse, stanched and bandaged by the nurses.Next morning I went up into the room. SnowdropsAnd candles soothed the bedside; I saw himFor the first time in six weeks. Paler now,Wearing a poppy bruise on his left temple,He lay in the four-foot box as in his cot.No gaudy scars, the bumper knocked him clear.A four-foot box, a foot for every year.”

“The kinds of truth that art gives us many, many times are small truths. They don't have the resonance of an encyclical from the Pope stating an eternal truth, but they partake of the quality of eternity. There is a sort of timeless delight in them.”

“I've been in the habit of helping people.”

“Memory has always been fundamental for me. In fact, remembering what I had forgotten is the way most of the poems get started.”