Paul Auster

“הוא, שכמעט מעולם לא חייך אל אדם או אל דבר, הביט אל תוך עיניה הכהות והערניות והשיב לה חיוך.”

“האיפוק הזה מעציב אותה, כי בעיני עצמה היא כבר אישה בשלה.”

“הוא רוצה רק את התמונות שלו - לא דברים, אלא תמונות של דברים.”

“מעט־מעט צמצם את רצונותיו למה שמתקרב עתה למינימום ההכרחי.”

“היכולת הזאת לחיות בהווה, להגביל את עצמו לכּאן ולעכשיו.”

“רעיון חדש נכנס לראשו, הארה זדונית, מהממת, וגל של הנאה מרטיט את כל גופו.”

“זה לא בדיוק גן עדן, אבל נראה שאצטרך לקבל את זה.”

“זאת רק התחלה של סיפור, ובמקום שאני בא ממנו לסיפורים אמורים להיות התחלה, אמצע וסוף.”

“קורה שאנשים משנים את השקפותיהם.”

“פשוט תמשיך לאהוב אותי והכול יסתדר מעצמו.”

“היא חיה - יותר חיה מכל מי שפגשתי חודשים ארוכים.”

“משימתי באותו בוקר הייתה פשוט ללכת עם מה שמתרחש בתוך תוכי.”

“מצאה חן בעיניי כריכת הבד של המחברת.”

“האושר ששטף אותי כשהתיישבתי על שולחן העבודה.”

“אני לא יודע אפילו חצי ממה שאני חושב.”

“יש דברים שמוטב לא לאומרם.”

“המילים זרמו בשטף מהיר.”

“קו דק מפריד בין קסם לבין תוקפנות, בין התנפלות על מישהו לבין מתן הזדמנות לטבע לעשות את שלו.”

“רגע לאחר מכן התמלאתי ספקות, וברגע הבא התחלתי לפקפק בספקות הללו.”

“תחילת החורף, כשהעצים ניצבו עירומים סוף־סוף והשלג הראשון עמד לרדת.”