“למרות שהפסיכולוגיה והפדגוגיה תמיד שמרו על האמונה שילד הוא יצור מאושר ללא כל קונפליקטים, והניחו שסבלם של מבוגרים הוא תוצאה של קשיי המציאות, יש לטעון כי בדיוק ההפך הוא הנכון. מה שאנו לומדים על הילד והמבוגר דרך הפסיכואנליזה מראה שכל הסבל של החיים המאוחרים הוא ברובו חזרות על הסבל הקודם, וכי כל ילד בשנות חייו הראשונות עובר מידה בלתי ניתנת למדידה של סבל.”